בסוף חודש מרץ השנה יצאתי עם טינה, הכלבה הקטנה שלנו ממוצא מעורב של תחש עם קוקר, אל רחבת החנייה במתחם סגור מאחורי הבית שלנו בקייזר. בדרך-כלל, אשתי היא היוצאת עם הכלבה אולם באותו סופשבוע, הייתה אשתי בבית חולים ואני מוניתי לטפל בכלבה. ירדנו, הילדים, האופניים הכלבה ואני אל הרחבה להתאורר מעט. הכלבה הייתה קשורה ברצועה ולאחר סיבוב קצר נקשרה לעמוד תאורה בחנייה. לאחר זמן מה, החלו לרדת עוד שכנים עם ילדים וכלבים נוספים. כל הכלבים האחרים היו ללא רצועה וטינה המסכנה יבבה במשך דקות ארוכות משום שרצתה להצטרף אל שאר הכלבים המשחקים בחופשיות.

הסיבה שטינה הייתה קשורה היא שבאותה התקופה הייתה אחת השכנות במתחם מסוכסכת עם כל בעלי הכלבים ובמיוחד "שמה עין" על טינה הקטנה. אותה שכנה, עובדת עירייה, גרמה לכולנו להבין שהיא תדאג שכולנו נקבל קנסות בכל פעם שהיא תראה את הכלבים משוחררים. לאחר כעשרים דקות, נכמרו רחמיי על הכלבה הקטנה, ראיתי שכל הכלבים מתרוצצים באופן חופשי ולא קורה דבר ולכן שיחררתי אותה לשחק עם חבריה הכלבים מתוך מחשבה שאולי השכנה לא בבית. פחות מ - 5 דקות חלפו ואל החנייה הפרטית שלנו פרץ בדהרה טנדר גדול של הפיקוח הווטרינרי תוך שהוא כמעט ודורס בדרך את אחד הילדים שלי.

לאחר שעצר בחריקת בלמים פרקו ממנו שני פקחים, אחד מהם חמוש במצלמה, ולפני שהבנו מה בדיוק קורה פנו היישר אל טינה (הם ידעו את מי הם מחפשים), צילמו את הכלבה הנרגשת מכמה זוויות ובצעקות גסות דרשו במפגיע לדעת מי בעל הכלב. לאחר שהזדהיתי הם דרשו ממני, בגסות ובצעקות רמות, מסמכים מזהים כאילו אני אחרון הבדוקאים. כל אותו הזמן הם חסמו את הכניסה לחנייה תוך התעלמות מוחלטת מהדיירים שרצו להכנס לחנייה שלהם. ביקשתי מהם להזיז את הרכב שלהם משום שהם גורמים להפרעה לתנועה. הם צרחו בגסות שהם לא חייבים לעשות כלום ואז עשיתי טעות איומה והזהרתי אותם שכשוטר מתנדב במדים גם אני יכול לתת להם דו"ח. כנראה שזה ממש הרגיז אותם כי בשלב הזה הם כבר הזמינו ניידת משטרה במטרה שיעצרו אותי בגין הפרעה לעובד ציבור.

למזלי, השוטר שהגיע מכיר אותי והבהיר להם שלא מדובר באיזה פורע חוק וכי גם עליהם חלה חובת התנהגות נאותה מול התושבים. לאחר שהבינו שלא יוכלו לגרום למעצרי, "הסתפקו" במתן קנס על כך שהכלבה הייתה ללא רצועה. כאשר הבהרתי להם שמדובר בשטח פרטי פתוח אשר כלל אין להם סמכות בו, הם טענו שלא כך הדבר וכי הם רשאים לתת דו"ח גם בשפ"פ. הדבר מוזר מאוד במיוחד על רקע העובדה שכמה שבועות קודם לכן, נקרא הפיקוח הווטרינרי לסלק נחש שהתגלה במתחם. בתגובה לפנייה ענו לנו בפיקוח כי מדובר בשטח פרטי וכי אין להם סמכות להיכנס אליו... כלומר, לסלק מטרד מסכן חיים אסור להם ולתת דו"ח לכלבה קטנה שמשחקת עם הילדים בחנייה מותר להם... אתם מבינים את זה?

אבל זה עוד לא הכל. למרות שחוץ מטינה היו במתחם עוד שני כלבים גדולים שהתרוצצו ללא רצועה, רק טינה, כלבת התחש הקטנה, קיבלה דו"ח! לאחר שסיימו "לסגור חשבון" איתי באופן פרטי, הסתובבו זוג הפקחים ונסעו להם לדרכם מותירים ענן אבק ואת כל שכניי פעורי פה אל מול "החיסול הממוקד"...

אגב, כשפנו מטעם אחד המקומונים לקבלת תגובה מהעירייה על הסיפור, ענה דובר העירייה, מלצר "החמקן", שככה פועלים וכי אני, האזרח הקטן, "לא מבין כיצד פועלת המערכת". כנראה שעד אז אני באמת לא הבנתי כיצד פועלת המערכת אבל מאז אני מבין: עובדי העירייה מזמינים "עבודות פרטיות" אחד אצל השני, מחפים אחד על השני ועל מחדלי חבריהם, מדבררים שטויות במחשבה שכל התושבים הם אדיוטים גמורים ומכסים על מערכת שפועלת ללא שקיפות, באטימות ובגסות ואת כל זה, אני ואתם מממנים בכספי הארנונה. כנראה שהם צודקים. אנחנו באמת טיפשים...

דוד קסירר
מודיעין

נציין כי חוק העזר במודיעין מחייב רצועה במקום ציבורי בלבד, בעוד שהחנייה היא שטח פרטי פתוח (שפ"פ) המשמש את דיירי הבית.  להלן ההגדרות מתוך חוק העזר העירוני של עיריית מודיעין (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון) התשנ"ו 1999, עמוד 4:

אנחנו מחכים לתשובות מראש העיר, משה ספקטור, על מדוע וכיצד הוא מתיר לפקחי המחלקה הווטרינרית של העירייה להתנהג התנהגות מאפיונרית כזו כלפי תושבי העיר,  ומדוע דובר העירייה מטייח התנהגות זו במקום להוקיעה??

אז מה אתה עושה בנדון, משה ספקטור?