שלום קוראים יקרים!

שמי אוקי, ואני כלבת גולדן רטריבר זהובת שיער, שהוא זן כלבים הידועים כחכמים וידידותיים לאדם, ואנו משמשים גם כלבי נחייה לעיוורים. אני כבר פנסיונרית בת תשע וחצי (65-70 במונחי שנות אדם), שערי כבר הלבין והדוקטור אמר לי בביקור האחרון שמתפתח אצלי כבר קטרקט. אבל אני מרגישה מצוין לגילי, טפו טפו. 

רציתי לספר לכם על אירוע ממש מפחיד שאירע לי ממש בפתח ביתי, כאן במודיעין! היה זה בוקר יום שישי ואבא שלי עלה מהגינה לחדר האשפה ונשא עימו כמה שקי זבל. באתי איתו, כי לפעמים אנחנו ממשיכים אחר כך לטיול, ואני מאוד אוהבת ללכת לטייל! יש לי שיטה ממש יעילה לשכנע אותו: אני עומדת ונועצת בו מבט אומלל שאומר "נו אבא, בבקשה, טיול קטן!" והוא לרוב מתרצה. אז עמדתי ליד חדר האשפה ונעצתי באבא את המבט המשכנע שלי, אבל הוא ירד חזרה לגינה והשאיר מאחוריו את השער פתוח. נזכרתי שהוא עשה סדר לקראת פסח והיו לו עוד כמה שקי זבל לפנות מהבית, אז עמדתי וחיכיתי לו שישוב. פתאום ראיתי הבזק כזה, כמו פלאש של מצלמה. הסתובבתי וראיתי מישהו שאני לא מכירה מצלם אותי. חשבתי שזה צלם פפראצי מהעיתון ודי התבאסתי כי לא עשיתי פאן בבוקר. אבל פתאום הצלם הזה שלף מאמתחתו חבל וכמו קאובוי מהסרטים הוא ניסה ללכוד אותי!! אמא'לה!!!

חיש קל ברחתי דרך שער הגינה הביתה!! ניגשתי לאבא וניסיתי להגיד לו שאיש נורא מפחיד ניסה לתפוס אותי, אבל הוא לא הבין אותי בכלל -  כה טיפוסי לגברים קשי ההבנה האלה. למזלי לאחר כמה דקות נקש בדלת השכן שסיפר לאבא שהוא ראה בחוץ פקח של העירייה שניסה ללכוד אותי. למשמע הידיעה אבא היה מאוד נרעש, כי הוא היה מת מדאגה לו הייתי נעלמת לו סתם ככה. הסיפורים על המכלאות הנוראיות לכלבים הללו עוברים אצלנו בחבר'ה מפה לאוזן (עם ליקוק קל), ולו הייתי נאלצת לבלות שם במכלאה את השבת הייתי ממש אומללה! מי יודע מה הכלבים החוליגנים שם היו עושים לי, שלא לדבר על ארוחת ערב שבת המשפחתית שהייתי מפסידה!

אבא עלה לחדר האשפה עם שאר שקי הזבל וחיפש את הפקח. הוא מצא אותו בכלל בצד השני של הרחוב. כנראה שהפקח התפכח והבין שאני לא כלבה משוטטת אלא שעמדתי בפתח הבית שלי וחיכיתי כמו ילדה טובה לאבא שלי שייקח אותי לטיול, ועובדה שהפקח לא טרח אפילו לדפוק אצלנו בדלת ולדבר עם אבא כפי שעשה השכן. אבא שלי ניגש לפקח, ושאל אותו אם לולא נמלטתי הביתה אם הוא היה לוכד ולוקח אותי למכלאת הכלבים, במקום לנסות לאתר את הבעלים שלי? הפקח השיב לאבא בגאווה שאכן אם הוא היה תופס אותי הוא היה לוקח אותי למכלאה, כי החוק מאפשר לו, ואז אבא היה חוטף גם קנס, גם דמי הובלה וגם דמי אחזקה. אבא שאל אותו אם הוא מבין איזו דאגה עצומה הוא היה גורם לו, שכן אבא היה חושש שמא נדרסתי חס וחלילה על ידי אוטו ואני מדממת למוות אי שם. אחרי הכל אני כלבה טובה, ויש לי קולר עם השם שלי ומספרי הטלפונים של אבא ואמא, ורישיון עם מספר של העירייה ואפילו צ'יפ אלקטרוני. אז למה לא לנסות לאתר קודם כל את הבעלים, במיוחד שעמדתי מול שער הגינה שלנו הפתוח?!

אבל הפקח המשיך בשלו, וניכר בו כי הוא לא מרוצה מכך שאבא מטיף לו מוסר. אבא שלי התרגז ואמר שזו ממש חוצפה ושערורייה, ושהוא יתלונן על הפקח בעירייה! ואז לא האמנתי למראה עיני: אחרי שאבא אמר שהוא יתלונן עליו בעירייה אזי הפקח שלף לפתע את פנקסו, שאל את אבא לשמו, ורשם והושיט לאבא הודעת קנס על סך 430 ₪ בגין שוטטות כלב!!! איזו מין תגובה נקמנית על העברת ביקורת!

קטע מסריח, נכון?! עכשיו בואו נראה מה היה לממונים על הפקח בעירייה לומר על כך : המשך בעמוד הבא...